דמיינו לעצמכם סיטואציה בה הנכם סטודנטים בקורס להרכבת פאזלים למתקדמים. עבודת הגמר בקורס הינה הרכבת פאזל עצום בן אלפי חלקים. מאיפה מתחילים? כל מי שנתקל בפאזל לפחות פעם אחת במהלך חייו יידע לענות בקלות – מהמסגרת.
כעת, דמיינו לעצמכם סיטואציה בה הנכם סטודנטים הנדרשים להגיש עבודת גמר במסגרת התואר האקדמי. בעצם, למה לדמיין? הנכם ככל הנראה כאלה, או הייתם, או תהיו. אז מאיפה מתחילים? התשובה היא – כמו בפאזל, מהמסגרת – הלא היא הצעת המחקר.
הצעת המחקר היא השלב החשוב ביותר בביצוע העבודה הסמינריונית. ביצוע נכון של שלב זה עשוי לתרום לציון הסופי, אך לא פחות חשוב מכך, בהכרח יבטיח עבודה קלה יותר בהמשך, ומי מאיתנו לא מייחל לכך? לכן, השקיעו בשלב זה ובתור התחלה הקדישו מחשבה אמיתית לבחירת נושא אליכם (אמנם טרם נמצא הקסם הפותר מהצורך בהשקעת זמן ועבודה מאומצת במהלך עריכת העבודה הסמינריונית, אך בהחלט ניתן להתנחם בכך שהיבט השעמום והעניין תלוי בכם ובבחירתכם). בנוסף, הקפידו לבחור נושא מצומצם וממוקד ככל שניתן, על מנת שלא ללכת לאיבוד בערימות של חומר מקצועי ו-וודאו כי קיימת ספרות מקצועית (בעברית ובאנגלית – אנשי האקדמיה אוהבים מקורות באנגלית) רבה ונגישה בנושא (ביקשנו קל, לא?).
לאחר מכן, קראו מאמר או שניים על מנת להכיר את הנושא על היבטיו וסוגיות הנובעות ממנו ובחרו שאלת מחקר ברורה וממוקדת שאתם יודעים לענות עליה כבר בשלב זה. לאחר בחירת שאלת המחקר, קיבעו שלושה-ארבעה ראשי פרקים שכל מטרתם מענה על שאלת המחקר. לרוב, ראשי הפרקים יכללו פרק ראשוני בסיסי שיכלול סקירת הגדרות ומונחים, סקירה היסטורית וכד', פרק העוסק בסוגיה המרכזית של העבודה ופרק המהווה סקירה השוואתית (בחינת הסוגיה ברמה בינלאומית) – יודגש, כי לא מדובר ברשימת פרקים סגורה והיא עשויה להשתנות בהתאם להנחיות המרצה והנושא הנבחר כמובן). בנוסף, הקפידו לאתר מקורות מידע ספציפיים לראשי הפרקים שבחרתם וציינו אותם כרשימה ביבליוגרפית ראשונית בהצעת המחקר.
חישבו על כך שבסופו של יום, עבודה סמינריונית אינה שונה ממלאכת הרכבת פאזל – יצירת מסגרת על ידיי עריכת הצעת מחקר הגיונית וטובה ולאחריה, השלמת החלקים "הפנימיים" תוך סיכום מתוך מקורות מידע שאותרו מראש ושוייכו לראשי הפרקים הנבחרים, זה כל מה שנותר לעשות בעצם – סיכום.
מי מאיתנו לא היה מצליח להרכיב פאזל?
