מהי עבודה אמפירית
כיצד כותבים עבודה אמפירית
בעולם העבודות האקדמיות בכלל ובפרט בעבודה סמינריונית, עבודת גמר או תזה, נהוג להציב שאלת מחקר ולנסות לענות עליה.
העבודה האקדמית מהווה את הנסיון הזה לענות על שאלת המחקר: קודם מספרים את הרקע לשאלה- מדוע אני שואל את השאלה, כיצד העבודה הזו תתרום למחקר ולגוף הידע הקיים, ומה הקורא צריך לדעת על התופעה הנחקרת.
לאחר מכן, מנסים לענות על השאלה. תהליך המענה הזה הוא שיטת המחקר.
ישנן כמה שיטות לחקור שאלה בעבודה אקדמית, אחת מהן היא אמפירית. המשמעות של עבודה אמפירית היא עריכת ניסוי בשטח (או במעבדה), רישום התוצאות של הניסוי, ביצוע מבחנים סטטיסטיים כדי לנתח את התוצאות וכתיבת פרק ממצאים.
מכאן שעבודה אמפירית דורשת שימוש בכלי מסויים לאיסוף נתונים.
במדעי הרוח והחברה, הכלים המרכזיים לאיסוף נתונים בעבודה אקדמית הם שאלונים למילוי עצמי של הנבדק (מי שמבצעים עליו את המחקר), שאלונים שהנסיין (מי שמבצע את הניסוי) ממלא על סמך תצפית בנבדק או תשובות של הנבדק, ראיון חצי-מובנה שבו יש שאלות פתוחות או ראיון חופשי שבו השיחה פשוט זורמת וכותבים את התשובות של הנבדק או את המחשבות שלו.
את המידע מהשאלונים, התצפיות או הראיונות צריך אחר כך לקודד, כלומר להפוך ממילים למספרים.
זאת על מנת להריץ מבחנים סטטיסטיים ולנסות למצוא קשרים בין המשתנים השונים.
חשוב מאד לשמור על אחידות בקידוד, ולפעמים אם מדובר בתזה או עבודה לתואר שני, כדאי ששני אנשים יבצעו את הקידוד באופן עצמאי וישוו את התוצאות שלהם (בשיטות מחקר זה נקרא מהימנות בין שופטים).
לאחר שהמלל הפך למספרים, מזינים את המידע לתוכנה סטטיסטית, לרוב SPSS, ומבצעים ניתוחים סטטיסטיים שנועדו לבחון את השערות המחקר.
את התוצאות מציגים בפרק הממצאים, ולאחר מכן דנים בהן בפרק הדיון.
כשניגשים לכתוב עבודת סמינריון אמפירית, מתחילים לרוב מסקירת ספרות, אבל לא מסיימים אותה עד הסוף. זאת משום שמשאירים מקום להרחיב על נושאים שאולי יעלו מניתוח הנתונים.
לאחר מכן כותבים את פרק השיטה: עליכם לתאר את כלי המחקר (שאלון, מבחן ממוחשב וכדומה), להסביר כיצד הוא פועל ומה הנתונים שהוא אוסף.
עליכם לציין את נתוני התוקף והמהימנות של הכלי (לרוב מדובר באלפא קרונבאך ומהימנות בין שופטים, אבל כדאי לחפש מאמרים שהשתמשו בכלי הזה ולהשתמש בנתוני התוקף והמהימנות משם).
השלב הבא הוא ניתוחים סטטיסטיים: מרבית העבודות האקדמיות נכתבות תוך שימוש בתוכנה סטטיסטית שנקראת SPSS.
מעט מאד עבודות סמינריון משתמשות באקסל או כלי אחר לביצוע חישובים, ויש מרצים שדורשים שימוש בכלים אחרים כגון SAS. אבל הנפוץ ביותר הוא ה-SPSS. ניתן להיכנס לאתר של SPSS ולהוריד גרסת נסיון של שבועיים.
את סוג הניתוח הסטטיסטי בוחרים לפי סולם המדידה של המשתנים והשאלה שמנחה את עבודת הסמינריון.
לאחר מכן יש לכתוב את פרק הממצאים: בפרק זה מתארים את הממצאים. עדיין לא מתייחסים לפרשנויות של הממצאים, אלא רק מתארים מה מצאנו.
הדיון והפרשנות נכתבים בפרק הסיכום, ושם חשוב מאד להזכיר את מגבלות המחקר וכן לנסות ולהסביר את הממצאים על ידי קישור לסקירת הספרות.
לא לשכוח בסוף לכתוב את המבוא, שמסביר בגדול על מה המחקר, מדוע הוא נכתב, כיצד חוקרים את הנושא ומה מצאתם בגדול.
